מה קרה לסוכות? / הרב סיון מס

אצלנו בתרבות היהודית לא מוותרים על סיבות למסיבות, כשיש ספק, מוסיפים חג.

אם גרת ביהודה לפני כ2,500 שנה חגגת את סוכות בחודש השביעי ואם גרת כמו רוב עם ישראל בממלכת ישראל [בצפון הארץ] חגגת בחודש השמיני.

מספרים בתנ"ך שהמלך ירובעם התנגד לעריצות שלמה המלך ולשיטת המיסוי של רחבעם, והחליט למרוד. המרד נגד שלמה הסתיים בבריחתו של ירובעם למצרים, משמת שלמה רחבעם חזר ליהודה ושם גילה מלך אלים: "אָבִי [כלומר שלמה המלך] הִכְבִּיד אֶת-עֻלְּכֶם וַאֲנִי אֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים" (מל"א יב, 14).  ה"אביב הישראלי" התבטא במרד יעיל בראשות ירובעם אשר תוצאתו הייתה בניית ממלכה חדשה בצפון הארץ. מעניין שלמרות שבתנך מייחסים למלך ירובעם רשעות גם מייחסים לו מלכות לגיטימית המנובאת לו בצעירותו ע"י הנביא אחיה השילוני. הממלכה הצפונית נקראה ממלכת ישראל [והדרומית שמרכזה בירושלים – יהודה]. בממלכת ישראל הוקמו שני מקדשים בבית אל ובדן ובהם פסלי עגלים [כהמשך למסורת של אהרון אחי משה] ירובעם, כנראה מנהיג כריזמטי במיוחד, הצליח לסחוף אחריו, את רוב העם העברי. הצטרפו אליו ל"ישראל" 10 שבטים [מתוך 12]!

המלך ירובעם בן נבט שמוצאו כנראה מצפון ליהודה, היה קשוב למנהגי וצרכי תושבי הצפון והוא בוחר להתאים את חג הסוכות למציאות החדשה ב"ישראל". סוכות כידוע הוא חג איסוף היבול ובצפון היבול מבשיל מעט מאוחר מבדרם. מטרתו של ירובעם הייתה לא למחוק את החג אלה לקיימו כמו ביהודה אבל אחרת.

בדומה לשינויים וההתאמות שעשו תושבי ישראל הציונים בראשית ההתיישבות בארץ בה נקבעו מנהגים ונוהלים חדשים בשבתות וחגים שהותאמו לאורח החיים ותפיסת העולם של "משכילי" המאה ה19-20. כך כתוב:

וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה" כלומר מצד אחד בתאריך חדש בחודש השמיני [בזמן שביהודה חוגגים בחודש השביעי] ומצד שיני..."כחג אשר ביהודה"

מתברר שהמלך ירובעם שינה את תאריך החג, הוא דוחה אותו בחודש שלם!, אבל לא רק את התאריך הוא משנה הוא משנה את אופן ציון החג הוא זובח לעגלים שיצר בבתי המקדש שבנה, ירובעם גם ממנה כהנים שהוא בחר [ "וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצוֹת הָעָם אֲשֶׁר לֹא-הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי"] ומקריב את הקרבן בעצמו.

וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ--כֵּן עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר-עָשָׂה; וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל, אֶת-כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי - בַּחֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-בָּדָא מלבד (מִלִּבּוֹ); וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.

הכותבים שמתארים את הסיפור [כנראה סופרים ירושלמים – יהודאים] לא מאוד אהבו את העניין, שינויי התאריך כונה באופן שיפוטי " בַּחֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-בָּדָא מִלִּבּוֹ" זה לא משנה אם אהבו את העניין שירובעם עשה מה שהוא חשב למתאים לתושבי ממלכתו הצפונית העובדה היא שכך נחגג חג סוכות בתרבות היהודית העתיקה: בשני תאריכים שונים ובשני פולחנים שונים. אולי לא פלורליזם כלומר גישה אידאולוגית המקבלת את השונה כלגיטימי אבל המציאות הייתה בהחלט פלוראלית יהדות כתרבות מגוות הייתה כבר אז.

האם כיום אנחנו חוגגים סוכות בתאריך אחד, התשובה היא: כן ולא!

קורבנות על מזבחות לאלוהים לא מקריבים, גם בסוכות לא יושבים פעמיים בשנה? אבל יש עוד חג שנוצר בהשראת סוכות ואולי גם בהשראת מסורת ירובעם, חג הנחגג בערך חודש אחרי סוכות.

הפעם בזכות מנהיג אחר כמעט אלף שנה אחרי סיפור ירובעם.

יהודה המכבי, שטיהר את ביהמ"ק בירושלים מעבודה זרה איפשר לעם לחגוג את חג הסוכות באיחור של חודש. והעם שלא יכול היה לחגוג את חג הסוכות בירושלים הטמאה פרץ בשמחת חג חדשה. כמו "ישראלים" טובים חודש לאחר המועד. כך מתועד בספר מכבים ב' : "ובשמחה הם חגגו שמונה ימים באורח של חג הסוכות, בזכרם שלפני זמן קצר הם עשו את חג הסוכות כשהם רועים במערות כדרך החיות ... והם קבעו בצו משותף ובהחלטה לכל עם היהודים, לחגוג את הימים האלה שנה בשנה (מכבים ב י, 10-5)

וכך הומצא חג חדש חג חנוכה אליו התחברו מנהגים חדשים כגון הדלקת נרות החנוכה שלהם ע"פ המסורת הרב – סיפורית בתרבות היהודית המגוות גם כן מספר הסברים. יש הרואים בכך מנהג המפאר את הנצחון על הרומאים של המכבים, יש הרואים בכך איזכור לנס פך השמן, יש הרואים בכך חג חורף אופייני לתרבויות רבות ולפעמים הם אותם אנשים ולפעמים כל אחד בוחר לו הסבר משלו, אבל אף אחד לא מוותר על עוד הזדמנות לחגוג חג בתרבות היהודית. אז חג סוכות שמח!