עולם העשייה  הבוראת ויוצרת - מדרש הומניסטי לסדר ט"ו בשבט
מאת קובי וינר, ז' בטבת תשס"ה, 19.12.04

סדר  ט"ו בשבט אותו אנו חוגגים הערב הינו חגיגת סמלים.
בכל מחווה, בכל מאכל ומשקה, לכל שיר שנשיר ובכל טקסט שנקרא, נמצא משמעויות סמליות.
קבלת צפת ייחדה לכל אלה פירוש קבלי הקשור לתיקון עולם.
ואנו -  מה טעמנו בחג?

אין בנו יומרה לתיקון עולם קוסמי. אם כך מהו תיקון בעולמנו?
אין בנו געגועי גולים  לארץ רחוקה ואהובה ולמה נאכל פירות הארץ?
איך נתרגם הסמליות הצבעונית של ארבע כוסות הסדר לעולמנו?
מהם עולמות האצילות, המעשה, היצירה והבריאה?
או שמא בסדר הפוך: הבריאה, היצירה, המעשה, האצילות?
מה יחסנו  היום אל עץ נטוע ומאידך אל גודעי עצים להכעיס?
אילו שירים נשיר  ומה מיצירתנו החדשה נבחר לקרוא?
מהי החוויה הישראלית שנבטא בסדרנו?
יותר ממאה תמימה שאנו נטועים בארץ, מהי הנטיעה הייחודית לנו היום?
מכל אלה ומטעמים רבים, הסדר שלנו הוא מסע הרפתקאות.
אין הוא גוף ידע נתון  שיש  ללמדו תחילה.
כסדר חושני קודם בו המעשה למחשבה. קודמת החוויה החושנית , לפירוש אותו אנו  מעניקים לה. קודם המפגש הבלתי אמצעי עם הסמלים לפשר.  לכן "סדר טו בשבט" הינו הרפתקאה פתוחה ושווה לכל נפש , אליה  כולנו מוזמנים .
כולנו  מוזמנים לצרף תכנים וביטויים מכל סוג.
כולנו מוזמנים , לחוות את הסמל בכל החושים.
כולנו מוזמנים  לתת את הפירוש האישי לכל סמלי הסדר, ומתוח שיחה להגיע לפרושים משותפים.

על כן,  כך הוא  סדרנו:
הנה אנו עושים  סדר  ט"ו בשבט. הנה אנו יוצרים בו. הנה אנו בוראים חוויה אישית ומשותפת , המבטאת בסמלים העתיקים משמעות אנושית  יהודית ישראלית מתחדשת. הנה אנו מעלים  לתודעה עולם שלם של ערכים , במעשה משולב של עשייה בריאה  ויצירה, שתכליתה  אצילות אנושית, ותיקון עולמנו שלנו.
ניתן לסמלים לפרוט על כל מייתרי חושינו.
ניתן לרעיונות לעלות  ולשכון בליבנו. צידה להתמודדות יומיומית , ל"אצילות" -  זהות משותפת ראויה.

מאת: קובי וינר, ז' בטבת תשס"ה, 19.12.04