קובי וינר | שירה עברית כתפילה חילונית בטקסי חיים וחג

 א. במקום שהיא נדרשת מתוך החיים. אין מקום לשירה  פומבית במקום שאין בו הקשבה. יש מקום לשירה  פומבית במקום שהיא נדרשת, מתוך החיים.
במקום שהתפילה הדתית  כבר חסרה. אל מקום שתהילים  הנצחיים  כבר לא מגיעים. באה השירה העברית ומהווה את הדרך  האמיתית ביותר והנוכחת ביותר  להוסיף לתפילה העתיקה .
השירה נדרשת מתוך החיים  בחגי החיים.  בטקס כלולות , למשל,  או בברכה לתינוק  נולד. בלוויה, באזכרה, ברגעים של פרידה. ברגעים כאלה,  המחוות  של הטקס המבטאות את גודל הרגע,   יוצרות דינמיקה של הקשבה וציפייה  לתפילה . ברגעים קדושים כאלה יש קשב. אז נדרשת השירה מתוך החיים.
השירה העברית החדשה היא התפילה העברית החדשה.
 למשל: "הליכה לקיסריה" של חנה סנש, שהפך לתפילה המקובלת בסידורים דתיים וחילוניים. השירה העברית  החדשה שהיא  התפילה העברית  החדשה,  נכתבת הרבה כי רבים חשים צורך אמיתי לבטא תפילתם בשירה.
ההקשבה לשירים האלה תיווצר, היכן שתהיינה קהילות חיים, המבקשות את השירה מתוך החיים ולמען החיים.
 מתוך הים הגדול של השירה הנכתבת,עוד יזדקקו שירים ויהפכו לתפילה לדורות.

ב. מבחן הכוונה בתפילה נושנה ומתחדשת. האם העובדה שהשירה העברית הנכתבת היום, חילונית לכאורה ככל שתהיה, נכתבת  בשפה העברית, אותה שפה בה נכתב התנ"ך, שפת הנביאים. אותה שפה בה נכתבו פיוטי הסידור- שפת התפילה. האם יש לעובדה זו משמעות, שמעצם השפה, נאצלות לשירה העכשווית הנכתבת עתה  הסגולות של נבואה ושל תפילה ואפילו שלא מדעת... וכל שכן מדעת ? הרי בכך שונה שירה זו מכל שירות שבעולם.
 צא  ובדוק: והערבית של הקוראן. כמותה. אולי זו רק טענה  מיסטית. אולי בעברית ניתן אף לבצע  רצח עם, כפי שנשמע לא אחת בשיח הרחוב הישראלי. "להרוג את כולם!" משפט כה שכיח . אבוי לנו!!!!!
שאלה למחשבה וכוונה בשירה ותפילה. כנראה שהעברית כשלעצמה לא מקנה את הסגולות הנאצלות ללא הכוונה.  המבחן – מבחן הכוונה,  קיים לפיכך גם בתפילה המסורתית וכל שכן בתפילה החדשה – השירה העברית הנאצלת ("נשמת עבריות נאצלת". פניה ברגשטיין, בשיר: "ירדה השבת לבקעת גינוסר").
 לאיזו ספירה מתכוון המשורר? כוונת ברכה לכל משפחות האדמה  או כוונת שפוך חמתך ומחיקת זכר עמלק. מבחן הכוונה.
קובי וינר